דגני אברהם נ' צמח מפעלים אזוריים עמק הירדן בע"מ

החלטה

לאחר עיון בבקשת התובע לעיון במסמכים הנוגעים לשכרם של עובדי מכון התערובת בתקופה שמחודש מאי 1990 ועד לחודש ספטמבר 2010, בתגובת הנתבעת לבקשה, ובמכלול החומר שבתיק, לרבות פסקי הדין שניתנו ע"י בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, אני מחליטה כי אין מקום למתן הצו, וזאת נוכח תוכנו של כתב התביעה המתוקן והודעות הצדדים בתיק עד הלום, בכתב ובמעמד הדיונים שהתקיימו, לרבות תוכנן ופרטיהן של חוות הדעת שמטעם התובע , זו של מר דן שפרינצק וזו של רו"ח יעקב גדליה, מהם לא עולה כי ישנה רלבנטיות לשכרם של עובדי מכון התערובת בתקופה המבוקשת, כפי שהשתנה מעת לעת.

טענה שכזו, הייתה מחייבת התייחסות מפורשת בכתבי הטענות ובראשם כתב התביעה (שכידוע – תוקן כבר), וכמובן גם בחוות הדעת שמטעם התובע.

מכתבי הטענות המתוקנים, כמו גם מחוות הדעת, עולה כי השאלה העיקרית היא פרשנית ובעקבות זאת חישובית, והטענה העובדתית היחידה שלכאורה מצויה במחלוקת ואשר הועלתה מצד הנתבעת, נוגעת בתוספות שהוספו לשכר התובע בתקופה בה הופחת שכרו, והכל מכוח הסכמים קיבוציים ואחרים שהיו רלבנטיים לעובדי תאגידים אחרים של הנתבעת.

מבלי לגרוע כהוא זה מהאמור לעיל, בקשת התובע לחשיפת תלושי שכר ביחס לתקופה בת מעל 10 שנים, של כל עובדי מכון התערובת רחבה הרבה מעבר לנדרש גם במידה והיה מקום לסבור כי יש כוונת פסקי הדין הייתה לקבוע זיקה בין הפרשי השכר שנפסקו לתובע, לבין השכר שהיה משולם לו אילו המשיך לעבוד במכון התערובת.

במקרה כזה, אם בכלל, וככל שבית הדין היה קובע שזו הפרשנות הראויה לפסקי הדין, היה מקום לטעון כי יש להצמיד שכרו לשכר עובד מכון התערובת, ולהבהיר לאיזה תפקיד ורמות שכר בדיוק יש להצמיד שכרו, ודבר מאלה לא נרמז, לא בכתב התביעה המתוקן, לא בחוות הדעת מטעם התובע, ולא בדברי באות כוחו, בהודעותיהן בכתב ובעל פה.

אשר על כן הבקשה, ודאי במתכונתה הנוכחית, נדחית.

על ב"כ התובע, אם כן, לפעול בהתאם להחלטת בית הדין מיום 17/05/11, וניתנת ארכה לעניין זה עד ליום 10/02/12.

לעיון ביום 11/02/11.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ב, 08 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: